"אז אתם מציירים על הקרמיקה?"
"איפה אתם קונים את הכלים עצמם?"
"מה ? אתם מכינים גם את הכלים, אתם לא קונים אותם?"
אלו בדרך כלל השאלות שאנחנו נשאלים ע"י אנשים שפוגשים אותנו בפעם הראשונה.
סה"כ אפשר להבין, אנחנו רגילים לראות קרמיקה בעבודת יד כשהיא מגיעה על אובניים, או במשטחים קרמים.
כשאנחנו נתקלים במוצר שיצא מתבנית, המחשבה הראשונית שלנו, תמיד נודדת לסין, כי ככה התרגלנו בעידן האחרון.
אנחנו בהחלט אחראים לצביעתם של המוצרים, אבל הצביעה היא באמת קצה קצהו של הקרחון שנקרא יצירת מוצר קרמי-
יש הרבה שלבים בתהליך, וכמה וכמה ידיים שאמונות על יצירת כל מוצר שאתם מוצאים אחר כך על הדוכן או המדף.
הרבה כימיה ואלכימיה, רגש, מיומנות, תסכולים והצלחות. והכל קורה בסדנה אחת במרכז השירות שלנו לשיקום תעסוקתי של אנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים, שבקריית ביאליק.
נשמח מאוד שתבואו לבקר אותנו, כי באמת אין טוב ממראה עיניים, אבל בנתיים, מזמינים אותכם לצלול איתנו לתוך העשייה היצירתית של המחלקה הכל כך מיוחדת הזאת.
*****************************************************
אז איפה מתחיל התהליך?
לפני הכל, הוא מתחיל באנשים. האנשים שמגיעים למחלקת הקרמיקה, בחלקם אוהבים ליצור והגיעו כי ידעו שהם מחפשים תהליך שיקום שנוגע ביצירה,
חלקם לא התנסו בכך מעולם אבל מרגישים זיקה, או פשוט נהנים לעבוד עם הידיים.
יציקה
צוות היוצקים שלנו הם הראשונים לפגוש את החומר בתהליך ההפיכה שלו למוצר.
חימר שנועד ליציקה בתבניות לא מגיע בצורה גושנית כמו שאנחנו רגילים לראות, אלא עובר תהליך מסויים שהופך אותו לנוזלי.
היוצקים שלנו אחראים על תהליך הערבוב שלו, על הדאגה לכך שיהיה בסמיכות הנכונה וסינונו כך שיהיה ללא גושים.
אחרי שדאגו לכל זה, מתחיל שלב היציקה עצמו. כמה שורות של תבניות גבס כבדות, מונחות על מערכת מדפי ברזל יעודית, מחכות ליציקת החימר הנוזלי לתוכן.
בעזרת כד מזיגה עוברים היוצקים תבנית תבנית ממלאים אותן במיומנות רבה, עם חימר עד למעלה ומתחילים למדוד זמן.
למה למדוד זמן?
השימוש בתבניות עשויות גבס אינו מקרי, לגבס יש תכונה שהוא סופח מים. בזמן שהחימר נמצא בתבנית,
חלק מהמים נספג בדפנות הגבס, וכך מיבש מעט את החימר הנוזלי שהכי קרוב אליהן, ועוזר להתגבשותו והתמצקותו.
ככל שהחימר עומד בתבנית הגבס יותר זמן, יותר מים נספחים מהחימר לתבנית, והדופן הקשיחה נהיית עבה יותר.
בתום הזמן שהוגדר, היצוקים שופכים את החומר הנוזלי העודף שנשאר בתבנית, ומחכים עוד קצת לפני פתיחתה , כדי לאפשר לספיגה ויבוש נוספים.
ואז פותחים….
ברכות!
מוצר חדש נולד!
בשלב זה הוא רך מאוד, עדין ושברירי. מלא קצוות חימר שנותרו לו מהתבנית.
הוא נשאר עוד קצת לנוח אצל היוצקים, וכשמגיע הזמן הנכון, הם מעבירים אותו בעדינות רבה הלאה.
צוות הליטוש
אחרי כמה חיתוכים של חלקים גסים ולאחר שהספיקו להתייבש מספיק כדי שניתן יהיה לגעת בהם בלי שיתכווצ'צ'ו,
הכלים עוברים לידיהם האמונות של צוות הליטוש
הצוות שלנו עובד בעדינות רבה בעזרת ספוגים ומעט מים, לעיבוד והחלקה של פני השטח של המוצרים.
שריפה
בכל שלב מהשלבים הקודמים, גם אחרי שהחימר כבר יבש לגמרי, הוא עדיין מאוד פריך, ובמגע עם מים יחזור להיות נוזלי.
כדי לייצב את המוצר בצורתו עליו לעבור שריפה.
מכניסים את כל המוצרים המוכנים לתנור ענק, ושורפים בטמפ. של 1050ºC (שריפה נמוכה)
שלב זה נקרא שריפת "ביסק". בשילוב עם הטמפ. הגבוהה, החימר עובר שינוים כימיים שגורמים לו להיות יציב וחזק, וכבר לא יחזור להיות נוזלי במגע עם מים.
מוצר שעובר את השריפה הזו נקרא מוצר "ביסק"
צביעה
עכשיו אפשר להשתולל, יש שיטות רבות, שונות ומגוונות לצבוע מוצר ביסק, יש צבעים מיוחדים, פיגמנטים אנגובים (שעליהם אולי נפרט בפוסט נוסף בהמשך. ) וכמובן גלזורות.
גלזורות הן ציפויים שגם צובעים וגם מעניקים הגנה ולפעמים גם אטימה לכלי הקרמי.
כדי לקבע את הצבעים והגלזורות לכלי, מעבירים את המוצר שריפה שניה. הפעם בטמפ. נמוכה יותר- 800ºC
עכשיו נותר רק לחכות בסבלנות שהתנור יתקרר מספיק כדי שהמוצרים לא יתפוצצו מהבדלי טמפ. בפתיחה.
בהתרגשות רבה פותחים את דלת התנור-
אה וואלה!
